הגיליון שלפניכם אינו עוסק ישירות במלחמה הנוכחית. כמו קודמו, סברנו שנכון לחכות לפני שנקדיש גיליון מלא למחקר אודות המלחמה שלמעשה טרם הסתיימה. ככל שעובר הזמן הולכת ומתבהרת ההבנה שהזמן הוא ממד מהותי בחקר המלחמה, התנהלותה, לקחיה והנושאים המחקריים הנובעים ממנה. אני בטוחה שגיליון בנושא המלחמה יתגבש עם הזמן, ושהיא תתפוס מקום מרכזי יותר במחקרי חברה–צבא–ביטחון בכלל ובכתב העת שלנו בפרט, ושהסבלנות תשתלם.
עם זאת, הגיליון הוא תוצר המציאות שבה אנחנו חיים וחוקרים. לפיכך, גם כאשר המאמרים אינם עוסקים ישירות במלחמה, אי אפשר שלא לקרוא אותם דרך נקודות המבט שהיא יצרה, ולהבין כי היא נוכחת גם בלי שנוקבים בשמה במפורש. שלושת המאמרים המרכזיים בגיליון מתמקדים בנושאים שהם בליבת המחקר כבר תקופה: מילואים, מגדר והמחקר בישראל בתחומי הצבאיות. גם כאשר הם עוסקים במידה רבה בעולם שלפני 7 באוקטובר, אי אפשר שלא לקרוא אותם גם בעיניים של בתר האירועים.
המאמר הראשון בגיליון הוא של ד"ר טל טובי, "צבא כותב היסטוריה: המחלקה להיסטוריה של צה"ל ותרומתה לחקר מלחמות ישראל". בעזרת מקרי הבוחן של מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, המאמר מדגיש כיצד ניתן להיעזר בפרסומי המחלקה להיסטוריה של צה"ל כדי לכתוב מחקרים היסטוריים ביקורתיים על מלחמות ישראל. בעוד ברור שהמחלקה כותבת היסטוריה "מוסדית", כפי שמסביר טובי, מקורות אלה חשובים ומשמשים נקודת מוצא שממנה אפשר "לעלות קומה" ולבחון שאלות נרחבות יותר. במצב הנוכחי שבו מקורות רבים נותרים חסויים משלל סיבות, האפשרות להשתמש במחקרי המחלקה פותחת ערוצי מחקר חיוניים עבור חוקרי התחום, כפי שמראה טובי. דברים אלה מאירים כיווני מחקר עתידיים גם בהקשר המלחמה הנוכחית.
המאמר השני הוא "'הוגנות סלקטיבית' – הכשל המערכתי בגיבוש התגמול והמעטפת התומכת במשרתי המילואים" מאת ד"ר אופיר קבילו. המאמר מציג ניתוח ביקורתי של המנגנונים המערכתיים המגדירים את התגמול והתמיכה במשרתי המילואים, ומציג פערים מהותיים במדיניות התגמול. קבילו מציע תובנות על אי השוויון המבני במערכת הביטחון, ובהמשך לכך בטיפול במערך המילואים ובמתן מענה לצרכים הייחודיים של המשרתים, בייחוד בתקופה של לחימה עצימה ממושכת. חידוש חשוב של המאמר הוא ההצעה למודל לגיבוש מעטפת ותגמולים למשרתי המילואים, שיתבסס על רעיון "סל שירותי הבריאות". כפי שמערכת הבריאות מבינה כי היא מוכרחה להגיב למציאות ולתת מענה משתנה למבוטחי מערכת הבריאות בישראל בהתאם לשינויים בשטח, גם מערכת הביטחון צריכה להתאים את הטיפול במשרתי המילואים במציאות משתנה. מודל של ועדה ציבורית העובדת ברציפות יכול לעדכן את המענה למשרתי המילואים, ולפשט את התהליכים הנדרשים בנושא. זהו רעיון שמתכתב עם הצורך מצד אחד לגבש מענה ממוסד ומהותי, אך מתמודד מצד אחר עם העובדה שפעמים רבות המבנה הבירוקרטי מסורבל ואינו מעודד שינויים. המאמר מתייחס ישירות למצב הנוכחי לנוכח המלחמה, תוך שימוש בפריזמה היסטורית שתורמת להבנת הנושא.
המאמר השלישי, "'חליפה לפי מידה': חוויית השירות של חיילים וחיילות על הקשת הטרנסית בצה"ל" של ד"ר אורית שטצלר, מציע נרטיב חדש על חוויית השירות של חיילות וחיילים טרנסים וטרנסיות בצה"ל. המחקר בוחן את חוויית השירות הצבאי של אוכלוסייה זו, ומזהה שלוש תמות מרכזיות: חוויית היציאה מהארון (במובן הרחב ביותר של המושג), הצבא כארגון מגדרי בינארי ופרפורמנס ממוגדר בצבא. המאמר חשוב לא רק בשל תוכנו אלא גם בעצם הדיון בנושא, שאינו נוכח כמעט בשדה המחקרי או בשיח הציבורי במובנים אלה. במלחמה ובתקופה הנוכחית הנטייה היא להסתכל על מגדר וצבא דרך הפריזמה של שילוב נשים, והמאמר מזכיר לנו כי מדובר בנושא רחב הרבה יותר שמצריך נקודות מבט מגוונות ויצירתיות.
בגיליון הנוכחי הוספנו מדור עיון מחודש במאמר קלסי. במסגרת מדור זה יתפרסם בכל פעם מאמר משמעותי ביחסי צבא–חברה שהתפרסם בעבר בבמה אקדמית אחרת, ובדרך כלל באנגלית. מטרתו הראשונה של המדור היא לחשוף מחדש מאמרים, שייתכן שפחות מוכרים לחלק מהקוראים בשל אילוצי זמן ושפה. מטרתו השנייה לאפשר לכותבים לעיין מחדש במאמר ממרחק הזמן ובראי המציאות הנוכחית, לגלות תובנות חדשות ולראות היכן המאמר פוגש אותם ואת הקהילה המחקרית שלנו כיום: מה השתנה ומה לא? מה אפשר ללמוד מהדברים לנוכח הזמן והמציאות? מדור זה גם מזמין את כולנו לחשוב מחדש על המאמר, ולעורר שיח בינינו.
הפעם אירחנו במדור את מאמרו של פרופ' הלל נוסק"‘News media’- media events: Terrorist acts as media events". המאמר התפרסם במקור ב־2008 באנגלית, והתמקד בשני מקרי בוחן: 11 בספטמבר בארצות הברית (2001), והפיגוע בדיזנגוף סנטר בתל אביב (1996). המודל שהמאמר מציע מתמקד בתפקידה של התקשורת, ובפרט של עיתונאים, באירועי טרור. בעוד יש סיכון בסיקור שהתקשורת עלולה דווקא לתרום למטרותיהם של מחולל הטרור בעצם הסיקור, כאשר התקשורת נוקטת בעמדה פטריוטית היא למעשה מערערת את המסר של מחוללי הטרור. במקום להעצים אימה ופחד, התקשורת מסוגלת לשדר למדינה ולחברה מסר של סולידריות, שותפות וחוסן. בגרסה הנוכחית, פרופ' נוסק הוסיף אחרית דבר ועיין במודל לנוכח אירועי 7 באוקטובר 2023. כך המאמר תורם גם ביצירת מודל התייחסות שוודאי יסייע גם לתלמידי מחקר, וגם לחוקרים שאולי לא הכירו את המאמר במתכונתו המקורית.
כפי שהיה בגיליון הקודם, גם בזה הנוכחי מתפרסם מדור תקצירי דוקטורט. הפעם מופיעים שני תקצירים של ד"ר לימור פומרנץ־זורין וד"ר דנה אגמי־מולכו. פומרנץ־זורין בדקה את המרת ההון הצבאי הטכנולוגי של בוגרי תפקידים טכנולוגיים בעולם האזרחי. המחקר הוא איכותני, ומנתח את התפיסות והפעולות של בוגרי ובוגרות היחידות הטכנולוגיות בעולם האזרחי שלאחר שירותם. הממצא המרכזי של המחקר הוא שההון הצבאי שרכשו בוגרי התפקידים שנבחרו, הוא ממוגדר־מועמד (classed), שאופן רכישתו והציפיות להמרתו מעוצבים על ידי הצטלבויות בין מגדר ומעמד. למחקר היו גם תובנות תיאורטיות בנוגע לגבריות וטכנולוגיה, ובנוגע למקומו של השירות הצבאי הטכנולוגי בשימור אי שוויון; אולי בניגוד לתפיסות מקובלות בתחום.
מחקרה של אגמי־מולכו בודק את השינוי במעמדם של טייסים בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת לבנון השנייה. המחקר מצא כי שינויים במרקם היחסים בין הצבא לחברה, יחד עם השינויים באופי הלחימה עצמה ומקומה של הטכנולוגיה בשדה הקרב, הם המשפיעים ביותר על השינויים במעמד חיילים אלה. הדברים מעוררי מחשבה גם לנוכח המלחמה הנוכחית.
ביקורות הספרים, תחת ניצוחו המקצועי של פרופ' איל בן ארי, כוללות הפעם מגוון רחב של ספרים ומאפשרות לנו כקהילה לגלות פרסומים חדשים ולקבל הכוונה פעילה לקראת ביקורים קרובים בחנויות הספרים.
כמו תמיד, כתב העת אינו יכול להתפרסם ללא תמיכתו הפעילה של "הכפר המחקרי" שבו הוא פועל. תודה עמוקה לכל השופטים והשופטות האנונימיים שטרחו וסייעו בתהליך השיפוט האקדמי, הן למאמרים שהתקבלו הן לאלה שלא הגיעו לכלל פרסום. עבודתם המקצועית והמסורה היא עמוד השדרה של האיכות המחקרית שלנו.
להצלחת הגיליון הורים רבים. תודה מיוחדת לעדי לרנר ולאמיר גילת מ"מערכות" על שיתוף הפעולה הרציף ועל השיח ההדדי הטוב. איל בן ארי ואיתמר ריקובר משמשים עבורי קבוצת חשיבה מקצועית בכל המובנים – למרות שאתם לא מרשים, אני מודה לכם גם כאן.
בתקווה לבשורות טובות לכולנו,
אלישבע