מושגי המחקר
למוסדות התובעניים אופי שתלטני המנסה להקיף את כל אישיות הפרט, להשתמש בכל האנרגיה שלו ולהשאיר אותו ללא זמן להתחייבויות אחרות, כל זאת תוך ציפייה ממנו לנאמנות בלעדית למוסד שאינה מתחלקת עם אחרים.
למערכות תובעניות יש נורמות, כללים או פרקטיקות, המונעות מהפרט להשקיע זמנו בהתחייבויות חיצוניות: הן אינן מאפשרות לו להיות בעל תפקידים אחרים זולת התפקיד המשויך לו במערכת התובענית, ועליו להיות מחויב למערכת התובענית עד שאינו מסוגל להשתייך למערכות אחרות כלל ועליו לנתק קשרים מתחרים. המערכת התובענית מסתמכת בעיקר על מחויבות נפשית–מחשבתית–תרבותית של הפרט, ועל הפרדה שהיא סמלית בעיקרה.
המערכת הצבאית היא תובענית, והפרט בה נושא עימו בכל זמן את השתייכותו אליה, גם אם גבולותיה כמערכת אינם פיזיים. חייל היוצא לחופשה ולובש בגדים אזרחיים לזמן קצוב, למעשה עדיין משתייך למערכת הצבאית – הדבר בא לידי ביטוי פעמים רבות באופן דיבורו, בצורת חשיבתו ובהתנהגותו. העובדה שאין הוא נמצא פיזית בתוך המערכת הצבאית אינה מפסיקה את השתייכותו אליה. כך בא לידי ביטוי היות הצבא מערכת תובענית, משום שהוא משתמש בכל האנרגיה של החייל ואינו משאיר לו זמן להתחייבות אחרות, גם כאשר אינו נמצא פיזית בצבא.
המערכת המשפחתית נחשבת כמערכת תובענית הדורשת נאמנות ומחויבות מוחלטת מצד בני המשפחה. תביעת הנאמנות והמסירות מתבטאת גם בדרישה מבני המשפחה להעדיף את הקשרים הפנים־משפחתיים על פני כל קשר אחר.
המערכת הדתית משרטטת עבור הפרט השייך אליה צורת התנהגות ברורה, הכוללת את כל שעות היום. היא נתפסת כמסגרת בלתי גמישה הדורשת נאמנות מלאה מחבריה. מעבר למחויבות רוחנית ולהזדהות מלאה, דתות רבות דורשות צורות התנהגות "נכונות": חוקי תזונה, קוד לבוש ולוח זמנים קפדני המסדיר ימים, שבועות וחודשים של המאמינים. המסגרת דתית אינה חברוּת במבנה מוחשי שניתן להיכנס ולצאת ממנו כמו בניין, אלא האדם נושא את השתייכותו אליה לאורך כל חייו, כנוכחות מתמדת.
בנות זוג הנשואות לחיילים ממלאות את התפקיד המרכזי בניהול המשפחה. זהו תפקיד לא קל, משום שהצבא והמשפחה הם "מערכות תובעניות". חייהן של בנות הזוג ללא ספק צבאיים מכיוון שהן נאלצות (במיוחד בחיל האוויר) לעבור לעיתים תכופות עם משפחותיהן, לעיתים להקריב את שאיפותיהן לקריירה, לסבול את הבדידות של להיות אם חד הורית כאשר בעליהן נמצאים בצבא. לצבא ולמשפחה חשיבות רבה בחברה הישראלית. בהתאם למושג המערכת התובענית, צה"ל דורש מסירות מוחלטת מחייליו, ללא קשר לחובות החיילים בתחומים אחרים. עם זאת, המשפחה בישראל היא מערכת תובענית לא פחות, אשר גם לה ציפיות גדולות מחבריה. משום מסירותו הצפויה של החייל לצבא, אשתו, על פי רוב, תנהל את חובות האחריות הביתיות והטיפול בילדים.
תובענות המערכת הצבאית מתגברת בשנים האחרונות, וזאת בשל שינויים ארגוניים הכוללים צמצום בכוח אדם ללא הפחתה בכמות המשימות. התוצאה היא שרוב הגברים מושקעים בתפקידם הצבאי, בעוד בנות זוגן מושקעות כל כולן בטיפול בילדים ובבית – דבר שהולם פחות ופחות את מציאוּת שוק העבודה ויחסי המגדר כיום. הפער בין חלוקת הנטל המסורתית במשפחה בה בן הזוג חייל קרבי, ובין השינויים החברתיים ובשוק העבודה, מתעצם עד כדי חוסר התאמה למציאות. אלה בתורם גורמים ליצירת קונפליקט פנימי בלתי סביר, לתחושות תסכול ולמתח משפחתי.
בתובענות המערכת הדתית נראה כי מקומה המוצהר של האישה הדתית בחברה היהודית המסורתית הוא בחיק הבית והמשפחה, היא "עזר כנגד" בן זוגה. לבת הזוג יש העדפה למרחב הפרטי של הבית והמשפחה על פני זו הציבורית מחד גיסא, ומציאות חייה היום־יומית דווקא לעיתים קרובות מצביעה על שילוב המרחבים השונים מאידך גיסא. עם זאת, היהדות המסורתית מצפה מן האישה למצוא את סיפוקה ולממש את עצמה במרחב הביתי־משפחתי.
הספרות מראה כי כיום משפחות דתיות מצליחות לתמוך יותר בשירות הצבאי, ככל הנראה, משום שלפחות במחנה הציוני־דתי השתתפותם בהנהגת המדינה, בצבא וביישוב הארץ, נתפסו כחובות דתיות מהמעלה הראשונה. לכן אך טבעי שבמחנה זה הגבר הוא המשרת בצבא, והתמיכה של בת הזוג בו היא למעשה בהלימה לתפיסה במשפחה הדתית, בייחוד בשירות הקרבי המפרך.
מצד אחד המחנה הציוני־דתי מחויב לאורח חיים דתי־שמרני, ומצד אחר מעורה במערכות הלא דתיות בישראל (לדוגמה צבא, עבודה ותרבות הפנאי). דבר זה יוצר מתח בין עולמות המשתייכים למחנה זה, ונוצרת מערכת חיים חברתית מורכבת.
אפשר להבין את המתח בין המבנה התובעני לפעלנות כסוגיה הבוחנת באם הפרט פועל מתוך רצון חופשי, או באופן המוכתב או מוכוון על ידי המבנה. במדעי החברה יש מחלוקת רחבה בנוגע למהו מבנה חברתי וכיצד הוא יכול להשפיע על הפרט, כשהבסיס המחלוקת עומדת השאלה אם למבנים חברתיים יכולה בכלל להיות השפעה סיבתית על התנהגות הפרט.
המושג פעלנות נכלל לעיתים קרובות במחקר הרחב יותר של מבנים חברתיים, כלומר הדפוסים, החוקים והכוחות שמגבילים ומנחים את יכולתה של האישה לפעול. חשיבות שימוש האישה בפעלנות נוגע אל העצמת כוחה ויכולתה להתגבר על מחסומים.
המושג agency (יכולת פעולה והשפעה) תורגם במחקר זה למילה "פעלנות". במחקר זה אימצנו והרחבנו את ההגדרה בעברית המתייחסת אל הפעלנות כאל היכולת לפעול, להשפיע ולשנות את סביבת החיים.
במחקר זה הפעלנות מתייחסת לדרך בה בנות הזוג תוכלנה לפעול מתוך בחירה חופשית, בצורה אוטונומית, ללא תלות באחר – וכך להשפיע על מציאות חייהן. שאלת הפעלנות נוגעת אפוא לעצם היכולת של בנות הזוג לנקוט עמדה ופעולה ולהפוך למעשה למי שמסוגלת לפעול לשינוי, כשהביטוי לכך הוא בפעולה מכוונת ושיטתית במטרה להשפיע ולשנות את מציאות חייה.
בעוד רוב המשפחות חוות מתחים ואתגרים באיזון בין עבודה לחיי משפחה, מתח זה חריף במיוחד בקרב בנות הזוג במשפחות הצבאיות. יש אילוצים הטבועים באורח החיים הצבאי, הכוללים פרקי זמן ארוכים של הורות יחידנית, קושי של בת הזוג העובדת כנותנת מענה יחידה לאתגרים העולים מהבית ועוד. לעתים קרובות הציפיות, הן מהמערכת הצבאית והן מהמערכת המשפחתית (מבעלה או גם מהוריה או חמיה), הן שהיא צריכה להתאים את עצמה לצורכי בעלה, לצורכי הצבא ולרצונותיו. יש לכך השלכות מוחשיות על העסקתן של בנות הזוג, המשפחה, חינוך הילדים, בריאותן הנפשית ורווחתן הכללית.
הפעלנות, בתוך מגבלת עולמה של בת הזוג במשפחה הצבאית, מתייחסת לתכנון ולביצוע בחירות בין האפשרויות שבונות את מהלך חייה. אפשר להתבונן במבנה החברתי ובבנות הזוג כפרטים המפעילים עצמאות מול המבנה. כמו כן, ככאלה המנהלות משא ומתן על היחסים בתוך מגבלות המבנה החברתי המוצבות בפניהן. משא ומתן זה מייצג את האסטרטגיה של בת הזוג, בהתמודדותה עם האילוצים המבניים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התפקיד שממלאות בנות זוג של חיילים דתיים קרביים בשירות חובה כרעיות, תוך בחינת היחסים בין המערכות התובעניות לפעלנות והתמקדות בהקשרי המחקר הנוגעים לשלוש המערכות התובעניות המרכזיות בחייהן: הצבאית, המשפחתית והדתית.