כל חברי וחברות האגודה – שלום,
בשבוע שעבר, בימים רביעי וחמישי, 27-28 בינואר, 2016, קיימנו את הכנס השלישי שלנו, תחת הכותרת "תמורות ביחסי צבא-חברה בישראל בעידן המלחמות החדשות". בכנס השתתפו כ-70 חוקרות וחוקרים שהציגו את עבודותיהם (חלקם – יותר מעבודה אחת), בעשרים מושבים מקבילים שהתקיימו במהלך שני ימי הכנס. בנוסף למושבים אלו, התקיימו מספר ישיבות מליאה וכן אירוע ארוחת ערב חגיגית בתום היום הראשון לכנס. כמה אירועים בלטו במהלך הכנס — הרצאת הפתיחה של פרופ' זהבה סלומון, כלת פרס ישראל, על תופעות הפוסט-טראומה אצל חיילים ובני משפחותיהם; הרצאת האורחת, פרופ' פטרישיה שילדס, העורכת של כתב העת Armed Forces & Society וכן הסדנא שהעבירה בנושא 'טיפים משולחן העורך(ת) למגישי מאמרים לפרסום'; טקס הענקת תעודת הוקרה לעיתונאית הוותיקה כרמלה מנשה; רב-שיח, בהשתתפות אילן בירן, בן ציון זילברפרב, יגיל לוי, מירב מיכאלי, דן מרידור, ובהנחיית חברנו קובי מיכאל.
הן מההתרשמות האישית שלי (השתדלתי לבקר בכמה שיותר מושבים..) ובעיקר על בסיס התגובות הרבות שקיבלתי ממשתתפי הכנס — היה זה כנס מוצלח במיוחד, שלדעת רבים 'שודרג' ככנס האיכותי והמוצלח ביותר שלנו עד היום… אז נזכיר לעצמנו שזהו בסך הכל הכנס השלישי של האגודה, אבל גם ככזה טוב לדעת שאנחנו עולים ומתפתחים במעלה הדרך…
אין ספק שחלק חשוב בהצלחת הכנס נזקף לזכות האכסניה ששימשה אותנו — המכללה האקדמית כנרת. לא רק שלוות הכנרת והנוף המדהים שנשקף מסביב, ואפילו מתוך חדרי הדיונים, אלא גם האירוח המעולה והנדיב, הכיבוד "הרץ" לאורך כל שעות היום והארוחות הטעימות, כמו גם תשומת הלב מצד הסטודנטים-הדַיָילים שטיפלו בכל צרכי המרצים והמשתתפים — כל אלה ועוד תרמו בוודאות להתנהלות כמעט מושלמת של אירועי הכנס. גם אם היו תקלות קטנות פה ושם — הן טופלו ביעילות ובעיקר התקבלו בסובלנות על ידי משתתפי הכנס.
בימים אלו ממש אנו מקיימים כמה סבבי תחקירים, הן במסגרת וועדות האגודה שפעלו בהכנת הכנס והן בשיתוף עם המכללה, במטרה להפיק כבר עכשיו את מלוא הלקחים והתובנות וליישמם בעתיד. בימים הקרובים אף יישלח אליכם שאלון בו תתבקשו להביא לביטוי את דיעותיכם והערותיכם לגבי הכנס שהיה ואת המלצותיכם לגבי הכנסים בעתיד. אנצל אגרת זו כדי לעודד כל אחת ואחד מכם למלא ולהחזיר את השאלונים האלו ואף לנצל את ההזדמנות להשמיע כל אשר על לבכם בנוגע לכנס בפרט ולפעילות האגודה בכלל.
במהלך הכנס קיימנו גם את מושב האסיפה הכללית של האגודה, כנדרש עפ"י התקנות וכמתחייב לצורך עידכונים ואישורי החלטות של הוועד המנהל. באסיפה זו נפרדנו משני חברי ועד מנהל ותיקים — יהודה בן-מאיר ואלון קדיש – ואישרנו צירופם של שני חברים חדשים, רוני אור טיארגאן וכרמית פדן. אני מבקש להעביר באיגרת זו (ואני בטוח שאני עושה זאת גם בשמם של כל חברי האגודה) תודה והערכה ליהודה ואלון על פעילותם ותרומתם מאז הקמת האגודה ב-2011 ולאחל לרוני וכרמית הצלחה בתפקידם החדש והשתלבות מוצלחת בפעילות הועד המנהל.
ואם בוועד המנהל עסקינן, אני רואה חובה ועונג כאחד לציין שהכנת הכנס הזה, שלוּוְתה בלא מעט קשיים ומשברים, לא הייתה יוצאת אל הפועל בסופו של דבר אלמלא הנאמנות, המחוייבות והמקצוענות של כל אחד ואחת מחברי וחברות הועד. כבר ציינתי זאת לא פעם, אבל חשוב שיידעו זאת כל חברי האגודה שיש לכם נציגים מעולים בתוך הגוף האקזקוטיבי של האגודה. ושוב — תודה מיוחדת מגיעה לצוות המוביל: סטיוארט, עפרה ואיל. בלעדיהם לא היינו זוכים בכנס כה מוצלח ואיכותי !
א ב ל — אל לנו לנוח על זרי הדפנה. האגודה שלנו צריכה "לעלות כתה": עלינו להגדיל את מספר חברי האגודה הרשומים ולגוון את הרכבם – הן בתחומי המחקר, הן בשילובם של חוקרות וחוקרים צעירים, והן במגוון המוסדות האקדמאיים מהם מגיעים; עלינו להרבות ולגוון את פעילויות האגודה בתקופה שבין כנס לכנס; ועלינו להיערך כראוי להשקת כתב-עת מקצועי של האגודה. כדי להשיג כל זאת יש צורך בהתגייסות ומעורבות של יותר ויותר חברות וחברים מתוך האגודה, כמו גם בריענון הצוות המוביל. ואכן, יהיה עלינו להיערך בקרוב לחילופי גַבְרֵי בהנהגת האגודה ולהזרמת אנרגיות חדשות בשורותיה.
אני מבקש לסיים בהבעת תודה ובמשאלה: התודה היא לכל אלו מכם שהגיעו לכנס, שהכינו הרצאות מצגות ומאמרים ושיתפו אותנו בעבודה המחקרית או בחשיבה הקונספטואלית שלהם. והמשאלה היא (השמעתי אותה גם בדבריי בכנס) שלא תסתפקו בעבודה המחקרית גרידא ובפרסומהּ בפלטפורמות האקדמיות בלבד, אלא ש'תצאו איתה לרחוב', שתשמיעו את העובדות והניתוחים שאתם כה מיטיבים לעשות גם באוזני מקבלי ההחלטות ובתקשורת, שתשפיעו על המציאות שסביבנו. הנושא שבו אנו עוסקים – יחסי צבא-חברה — הוא חשוב וקריטי מכדי להשאירו במגדל השן האקדמי בלבד!
אשמח לקבל תגובותיכם והערותיכם.
ד"ר ראובן גל
יו"ר אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל