שלום חברות וחברים,
אני מבקש לנצל הזדמנות של מאמר מעניין שהופיע ביום ששי האחרון בגליון 'סופשבוע' של עיתון מעריב ("לוחמות קרקל מעידות על הכאבים שסוחבות" ; ראו קישור בהמשך) — כדי להפנות תשומת לב לנושא אקטואלי ולהזדמנות לדון בו.
צה"ל מנהל בשנים האחרונות מדיניות של שילוב מוגבר של נשים בתפקידי לחימה, תומכי לחימה והדרכה במקצועות קרביים. צה"ל אינו היחיד – גם לא החלוץ – בעניין זה, אך מכיוון שצה"ל הוא הצבא היחיד בעולם המערבי-דמוקרטי כיום שמגייס נשים בחובה (גיוס נשים בחובה קיים גם בלוב, טוניס, מאלזיה וצפון קוריאה) — מתקיימים בו תנאים מיוחדים בנושא הזה, שפועלים בכיוונים שונים.
נושא שילובם של החיילות בצה"ל בכל היחידות וכמעט בכל התפקידים נתקל מדי פעם בפעם בקשיים ומחסומים ומעלה שאלות ודיונים. בשנת 2002 פורסמה בצה"ל פקודת מטכ"ל בשם "השילוב הראוי", שעסקה בין השאר בשילובן של חיילות בכל מסלול צבאי שבו אין סיבה ייחודית למניעת שיבוצן.[ראו:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99 ]. למרות זאת, לא נעלמו הקשיים וסימני השאלה בנושא.
קושי מסוג אחד התפתח כתוצאה מתהליך ההדתה המתגבר של צה"ל. קיים חשש, שיש לו גם עדות ממשית בשטח, שככל שיעלה מספרם ומשקלם של חיילים ומפקדים דתיים (לאו דווקא חרדים!) בצה"ל, כך יצטמצם וייסוג שילוב הנשים בצה"ל ואף יגרום להדרתן במקומות ובמצבים מסויימים. ראו בעניין זה בעיקר פרקם של יגיל לוי וזאב לרר בספר "בין הכיפה לכומתה: דת, פוליטיקה וצבא בישראל [http://hufind.huji.ac.il/Record/HUJ001743982/Description#tabnav ]
קושי אחר עולה כתוצאה מעדויות חוזרות ונשנות על הקשיים הפיזיים בהם נתקלות חיילות בתפקידים קרביים והפגיעות הגופניות שמתפתחות אצל חלקן כתוצאה מכך. השבוע התפרסם, כאמור, מאמר ארוך בעניין זה, שכולל עדויותיהן של חיילות אחדות. ראו:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/468/017.html?hp=1&cat=875&loc=4
הנושא הזה הוא 'מקרה' קלאסי בתחום יחסי צבא-חברה: יש כאן היבטים סוציולוגיים של שינויי נורמות ותפיסות, ישנו המתח בין ערכים אזרחיים ('שוויון') לערכים צבאיים ('מבצעיות'), ישנה התנגשות (או תחרות) בין תהליכים חברתיים מנוגדים ועוד.
בכנס השני של אגודת חוקרי צבא-חברה, ב- 11-12 בדצמבר השנה, תהיה הזדמנות טובה לעסוק בשאלות האלו. אם יש ברצונך עוד להגיש הצעה למאמר או לפנל בנושא הזה (או בנושאים אחרים!) – עכשיו ההזדמנות.
בברכה חמה,
ד"ר ראובן גל
יו"ר אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל