אגרת מס' 13

לכל חברי וחברות האגודה – שלום,

בשבילי – זו ממש חובה נעימה, להתיישב מפעם לפעם (משתדל למצוא את המינון הנכון בין נידנוד לבין ניתוק…) ולהתכתב עם כל חברי האגודה. אמרתי 'להתכתב' – ובפועל זה בעיקר חד-סתרי; אבל אם מי-מכם/ן מוצא/ת לנכון לכתוב לי חזרה — להגיב, להציע, להעלות רעיונות — אשמח מאד!
אז מה היה לנו לאחרונה?

ב- 2–3 בפברואר 2015, קיים בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם האגודה לחוקרי צבא-חברה בישראל, סדנת חוקרים (רובם המכריע היסטוריונים) תחת הכותרת בין 67' ל-73': הדרך למלחמת יום הכיפורים. היוזם וה'דוחף' העיקרי לקיום היזמה הזו הוא חברנו פרופ' יואב גלבר. הסדנה כללה ארבעה מושבים כפולים, במהלך היומיים. שלושת המושבים הראשונים עסקו, בהתאמה, במדיניות הישראלית בתקופה הנידונה; בְּמה קרה בצה"ל באותה תקופה; ובתמורות החברתיות, ההתפתחויות התרבותיות והאיפיונים התקשורתיים בישראל בתקופה הנדונה. המושב הרביעי והמסכם היה מושב אינטגרטיבי שבו נדוֹנו השפעות הגומלין בין התחומים השונים. הסדנא הייתה מעניינת ואף סוערת לעתים (לא רק בגלל התקופה הנדונה; גם בגלל החוקרים החלוקים בדיעותיהם…) ובסיומה הסכימו רוב המשתתפים שיש מקום להמשיך ולקיים את מסגרת הדיון הזו.

בדומה לסמינר שקיימנו במכללה לביטחון לאומי לפני שנתיים, לקחה על עצמה האגודה גם השנה להכין ולהעביר סמינר של שלושה ימים בסוגיות יחסי צבא-חברה בישראל לחניכי המב"ל. הסמינר התקיים לפני שבועות אחדים, בתאריכים 17-19 בפברואר, בנווה אילן. בין הנושאים שנדונו בסמינר — תמורות ביחסי צבא-חברה ; דילמות לגבי תפקידי הצבא ומודלי הגיוס; הפעלת המילואים ושילוב הנשים בצבא; היבטים של חוסן לאומי; דילמות סביב תקציב הביטחון; צבא ותקשורת; ועוד. גם הפעם נעשה הדבר בהתנדבות ועלי לציין בסיפוק רב שמתוך כתריסר החברות והחברים באגודה אליהם פניתי לקחת חלק בסמינר — כמעט כולם, ללא יוצא מן הכלל, נענו ברצון ותרמו לסמינר מנסיונם וממחקריהם. הסמינר הוכתר, הן ע"י חניכי ומדריכי המב"ל והן ע"י המרצים עצמם, כהצלחה גדולה — בעיקר עקב הדיונים המעמיקים שהתפתחו בעקבות כל אחת מההרצאות מעוררות המחשבה שניתנו ע"י המרצים.

קבוצות עבודה. בהתאם להחלטת ועד-מנהל שקיבלנו כבר לפני כשנה, קראנו לחברות וחברים באגודה ליזום ולעמוד בראש קבוצות עבודה שיתמקדו בסוגיות ספציפיות מתוך תחומי פעילות האגודה. הקריאה נענתה – הן ע"י 'מובילים/ות' והן ע"י מצטרפים/ות מכיוונים שונים. הנה עידכון קצר לגבי הקבוצות שכבר פועלות:

קבוצת העבודה שעוסקת ביחידות מיוחדות בצבאות העולם (כולל צה"ל), בהובלת פרופ' איל בן-ארי ופרופ' יגיל לוי. הקבוצה נפגשה מספר פעמים במהלך השנה האחרונה וכבר מגבשת שניים או שלושה מאמרים אשר יוצגו הן בכנס ERGOMAS הקרוב והן בכנס מיוחד שיוקדש לנושא זה ויתקיים בקיץ במכללה האקדמית כנרת.

קבוצת זכרון השואה בצה"ל, בהובלת ד"ר לאה גנור. קבוצה זו, שעוסקת בהנחלת השואה בצה"ל (כולל פרויקט "עדים במדים"), קיימה השבוע את המפגש השני שלה, שהיה מרתק במגוון הנושאים שעלו בו. גם כאן צפויים בעתיד כמה מאמרים, ואולי אף ספר אינטגרטיבי אשר יסכם את עבודת הוועדה.

קבוצה מיוחדת נוספת היא קבוצת העבודה של חוקרים צעירים, בהובלתו (שוב..) של פרופ' איל בן-ארי. הקבוצה עוסקת בעיקר בשאלות הנוגעות לכתיבה, ניסוח ופרסום של מאמרים בכתבי-עת מקצועיים ונראה שהמשתתפים בה מפיקים גם תועלת וגם הנאה. [ נאמר לי בלחישה שיש עדיין מקום בקבוצה זו לעוד כמה חוקרים צעירים שיצטרפו. אז, הרימו את הכפפה! ].

שתי קבוצות נוספות — אחת בנושא הרבנות הצבאית והשנייה בנושא תקשורת וצבא — נמצאות בהתארגנות כרגע. לאחרונה גם התבשרנו על כוונה לפתוח קבוצת עבודה חדשה (בעקבות הצלחת קבוצת 'היחידות המיוחדות') שתחקור את נושא המפקדות הצבאיות מנקודת ראות סוציולוגית, אירגונית ואנתרופולוגית.

יוזמות נוספות מצד חברים/ות שמעוניינים לפתוח קבוצות עבודה בנושאים חדשים – יתקבלו בשמחה !

הכנות לכנס השלישי. אכן, אפשר כבר לדבר על מסורת: ההכנות לכנס השלישי כבר יצאו לדרך. הועד המנהל החליט בישיבתו האחרונה על המועד בו יתקיים הכנס — 27-28 בינואר 2016. המועד הזה נקבע עפ"י לוח השנה האקדמי והוא 'נופל' בשבוע השני של חופשת הסימסטר.

שתי ועדות — למעשה, שני צוותי משימה — שכבר החלו לפעול:

ועדה אקדמית, בראשותו של חברנו פרופ' סטיוארט כהן, שתפקידה יהיה להגדיר ולנסח את ה'קול הקורא' לכנס, לבחון ולמיין את המאמרים שיוגשו, 'לבנות' את הפנלים השונים ועוד.

ועדה אירגונית, בראשות חברתנו אל"מ (מיל') עפרה בן-ישי, שתעסוק בכל ההיבטים האירגוניים הקשורים למיקום הכנס, תיקצובו, קביעת המועד המדוייק לקיומו ועוד.

אז הקול הקורא למאמרים — Call for Papers — הרשמי עדיין לא יצא (מן הסתם ייצא בימים הקרובים), אבל הקריאה אליכם, חברי האגודה, חוקרים ותיקים וצעירים כאחד, כבר מהדהדת: התחילו לעבוד על הצעותיכם למאמרים, ראו בכנס שלנו את הפלטפורמה להציג מחקרים שזה עתה סיימתם, או את ההזדמנות להציג עבודות בתהליכי סיום ולקבל עליהן פידבקים לפני פרסום. כמו בכנס הקודם – גם הפעם נעניק פרס למאמרים המצטיינים. השנה, תקוותי היא שנוכל כבר להפעיל כתב עת אקדמי מקוון באתר האגודה ולפרסם בו את מיטב המאמרים שיוצגו בכנס.

החלטה אסטרטגית על קשר עם המכללה האקדמית כנרת. בהמשך להמלצה של הועדה האירגונית, קיבל הועד המנהל החלטה להדק את הקשר המוסדי בין האגודה לבין המכללה האקדמית כנרת, על מנת למנֵף את הפעילות של שני הגופים במגוון של תחומים (מן הפעילות האקדמית, דרך הפעילות המנהלתית, ועד לפעילות תקשורתית). כך למשל, בנוסף לסיוע הנכבד שמעניקה המכללה לאירוח הכנס שלנו, זו הפעם השלישית, תעמיד

המכללה לרשות האגודה משרד לשימוש המזכירות, תסייע בתחזוקת אתר האינטרנט של האגודה ותעודד סטודנטים מתוכה להשתלב בתחומי המחקר של האגודה. אני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי להודות להנהלת המכללה — לנשיאהּ, פרופ' שמעון גפשטיין ולמנכ"ל ד"ר זאביק דרורי, חברנו. אנחנו יודעים להעריך את תרומת המכללה לפעילות שלנו ומקווים להמשך שיתוף פעולה פורה.
במקביל ל'חיבור' הזה, קיבל הועד המנהל בברכה את הודעתו של חברנו פרופ' בועז גנור על נכונות לשיתוף פעולה גם מצד המרכז הבינתחומי בהרצליה, כולל הבטחה ל'גב אסטרטגי' במידת הצורך. נזכיר שפרופ' גנור הוא דיקן בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה וכן המייסד והמנכ"ל של המכון למדיניות נגד טרור (ICT).

אני מבקש לסיים את האגרת הזו בהערה אקטואלית: הבחירות מאחורינו. התעוררנו ל'יום שאחרי'. עדיין רבה המלאכה וגדולה מידת אי-הודאות ביחס להרכבה של הממשלה הבאה ולמדיניות שתוביל. בבחירות האלו לא תפסו נושאי צבא וביטחון מקום ראשי – לא משום שאינם חשובים, אלא מסיבות אחרות, פופוליסטיות בעיקרן. מה שבטוח — שאנחנו, כאגודה מקצועית, לא מִלאנו שום תפקיד. אני רוצה להביע תקווה שבבחירות הבאות, מתי שתהיינה, נהיה כבר בשלים לתפקד גם במישור הממלכתי הזה: להעמיד בפני המפלגות השונות סוגיות מרכזיות בתחומי צבא, ביטחון וקשרי צבא-חברה שראוי לכלול אותן במצעי הבחירות שלהן. אינני מתכוון לנקיטת עמדה פוליטית, גם לא ל'לקיחת צד' בכיוון פוליטי כזה או אחר. אני מכוון לאחד מהיעדים המוצהרים של אגודתנו — להעמיד את הידע המחקרי שלנו בפני גורמי ממשל ובפני הציבור כולו, להצביע על תהליכים ותופעות שיש לתת עליהן את הדעת ולדרוש מנבחרי הציבור להתייחס לסוגיות אלו במצעי מפלגותיהם.

בברכה חמה ,
ראובן גל.