ענף הכושר הנפשי, המחלקה לבריאות הגוף והנפש, חיל הרפואה, צה"ל
תמורות חברתיות ופוליטיות בישראל הביאו בשנים האחרונות לגידול של מאות אחוזים בשיעור הנשים המשרתות בצה"ל כלוחמות. הן הופכות כמעט בן-לילה מנערות לנשים הניצבות בפני קרב בשני מישורים: זה הצבאי, מתוקף תפקידן, וזה החברתי, מתוקף היותן נשים המפלסות את דרכן בעולם שנחשב גברי.
האתגרים הפיזיים והמנטליים שמזמן השירות כלוחמות מעניקים משמעות מיוחדת למסעות הסיום של מסלולי ההכשרה. מסעות אלה, בצבא שבו קיים גיוס חובה ועדיין נחשב "צבא העם", חוצים גבולות חברתיים, פוליטיים, גיאוגרפיים עדתיים ודתיים. הם היוו עבורי חלון שדרכו ליוותה עדשת המצלמה שלי את רגעי המאמץ, ההתרגשות, התמיכה ההדדית וההקלה במהלך המסעות אל עבר הטקס המרגש שמחכה בסיומם.
רגעים רבים במסעות, במיוחד הקשים שבהם, התאפיינו ברוח מנהיגות. לעתים היו אלה גילויים של עידוד ועזרה – מילולית או פיזית – בין חיילות לבין עצמן, ולפעמים – בין מפקדות לבין פקודיהן. ממחקרים שבוצעו בענף הכושר הנפשי בצה"ל עולה ערכה הרב של תמיכה חברתית בהתמודדות עם אתגרים; תמיכה כזו, בצד נחישות והעברת המסר המנהיגותי ש"אני לא מוותרת עליך", ניכרו היטב במסעות, בצעדיהן הראשונים של מנהיגות לעתיד.
מסר זה מתבטא בתמונה זו, של מפקדת האוחזת בידו של חייל עטוף בדגל היחידה, ועל פניו ניכר מאמץ סחיבת האלונקה לקראת סוף המסע.
Webtopus בניית אתרים