סקירת מאמרים מס' 13

ספר זה בוחן את מגוון הצורות בהן יכולות להופיע גבורה והקרבה אישית בהקשר של סכסוכים צבאיים עכשוויים. הוא עוסק בשלוש שאלות מרכזיות: כיצד השתנה אידיאל מתמשך של גבורה על ידי טבעה של המלחמה המודרנית? האם אנו עדים כעת להופעתן של צורות חדשות של התנהגות צבאית למופת? והאם אידיאלים חדשים של גבורה (ובאותו הקשר, הקרבה או אומץ לב) נוספו לצורות ישנות יותר מהעבר הקרוב?

הספר רואה במושג הגבורה הצבאית קטגוריה מוסרית, שבה ההגדרה התיאורטית והפרקטיקה האמפירית שלה משקפים את אותם גורמים הנתפסים כחיוניים לחברה עצמה. האתגרים התיאורטיים והאקטואליים המרכזיים הנידונים בפרקים מתמקדים באופן שבו רעיונות של גבורה משתלבים בסוגיות של אינדיבידואליזציה (המועצמות על ידי ההנחות התרבותיות של הניאו–ליברליזם), התפשטות שיח זכויות האדם, ועל שיפוט, שיווק ותיווך של כוחות צבאיים.

קישור לספר

רעיון פינוי היישובים אינו חדש. הדיון בו מתקיים בישראל ממלחמת העצמאות ומתממש בגבול הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לפינוי יישובים השפעה מורלית על האוכלוסייה והמנהיגים, אך הכנה מתאימה של המנהיגים והציבור לכך יכולה לאפשר שימוש יעיל בכלי זה, תוך השארתו ברמה הטקטית והוצאתו מכללי המשחק האסטרטגי.

קישור למאמר

מאמר זה יתמקד בתפיסות לגבי אזרחות כפולה בישראל בעבר ובהווה, לאחר 7 באוקטובר. המאמר טוען שבעוד שתפיסות פוליטיות או צבאיות צפויות להשתנות, יש עדויות לכך שהדעות לגבי מספר חברות לאומיות לא השתנו. אזרחות כפולה, שנראתה כסטייה מהנורמה בעבר, מקובלת חברתית כיום. האירועים ב-7 באוקטובר לא שינו את המסלול הסוציולוגי הזה. התבוננות זו תתרום לוויכוח על החריגות וההשוואה המדעית של ישראל ותפנה את תשומת הלב ליציבותם ועמידותם של מבנים סוציולוגיים גלובליים.   

קישור למאמר

נושא מרכזי של הדיון הציבורי הישראלי מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר בין ישראל לחמאס הוא הנושא של "היום שאחרי". מיום ליום התרחבה השאלה על פני מישורים רבים ושונים, כולל המישור החברתי, שבו המקרה של החברה החרדית בולט במיוחד. ישראלים רבים, כולל חרדים, תוהים האם המלחמה מסוגלת לשנות באופן משמעותי את מודל הבידוד והבדלנות שעל פיו פועלת החברה החרדית. האם על רקע המלחמה ניתן לזהות סימנים לכך שכיסי שינוי והשתלבות בציבור החרדי הולכים ומתרחבים? האם ניתן יהיה לדבר על ישראליזציה מואצת של החרדים? מה שכן ניתן לומר הוא שחוסר שביעות רצון בקרב כיסי השינוי וההשתלבות של הקהילה החרדית מתורגם לעשייה נרחבת מהיסוד המאתגרת את הנורמות המבודדות והבידודיות של הקהילה.

קישור למאמר

נושא גיוס החרדים, כולל הסבבים החוזרים על עצמם לגבי חוק הגיוס, הינו בעל משמעות כבדה ומורכבת: יש לו היבטים חברתיים, ביטחוניים, פוליטיים, משפטיים וגם ערכיים. בצד העיסוק הפוליטי בנושא במסגרת הממשלה והכנסת, סוער לא פחות הדיון הציבורי המתמקד בשאלה המוסרית–ערכית של השוויון בנטל. רוב העיסוק, בשני הערוצים, הוא ברמת הפרטים, ודומה שמרוב עצים איבדנו את תמונת היער השלם. כדי לראות את התמונה הרחבה יש צורך בהצגה עדכנית של הנתונים; בהתבוננות בפרספקטיבה ההיסטורית, הן של הבעיה עצמה והן של מאמצי הטיפול בה; בבחינה עמוקה של מספר הנחות יסוד; ולבסוף – בגזירה של מסקנות והמלצות לפעולה.

קישור לספר

מאמר זה מתעמק בחקר הזהות היהודית בתוך הצבא האוקראיני, ומספק חקירה מפורטת של קורותיהם של חיילים בעלי רקע יהודי הלוחמים בחזית המלחמה הרוסית–אוקראינית. בהתחשב במורכבויות ההיסטוריות והאתגרים העכשוויים העומדים בפני הקהילה היהודית באוקראינה, המחקר חוקר כיצד השירות הצבאי משנה את ההזדהות העצמית הלאומית והאתנית של חיילים יהודים. באמצעות ראיונות וניתוח קונטקסטואלי מקיף, אנו מאירים את הנרטיבים האישיים שלהם, דרכי הבעת זהות, מאפיינים משותפים, הכללות והתאמה של רקעים תרבותיים מגוונים בתוך הצבא האוקראיני.‏

המחקר שלנו טוען שבתוך הנוף הצבאי של המלחמה המתמשכת, תפיסת הזהות היהודית באוקראינה עוברת שינוי משמעותי, והופכת לבולטת ומוחשית יותר. השינוי הזה מחדיר את חייהם של חיילים יהודים בתחושה עמוקה של גאווה וייחודיות.

קישור למאמר

הסימביוזה בין צה"ל לחברה הישראלית, שנוצרה עם הקמת מדינת ישראל, מבוססת על מודל של "צבא העם" ועמדה מאז ומתמיד כעמוד התווך לאומי. אולם יש הטוענים שמאז שנות ה-90 נכנסו לחברה הישראלית זרמי הליברליזם וההשפעות של הפוסט–מודרניזם, והקשר הזה נשחק. כוונת ממשלת ישראל בתחילת 2023 לחוקק חוקים שישנו את האיזון בין בית המשפט העליון והכנסת עוררה מחאה גורפת בחלק מחלקים נרחבים של החברה הישראלית, מחאה שהגיעה לשיאה כאשר קבוצת חיילי מילואים הכריזה שלא להתייצב למילואים אם הרפורמה תבוצע. המחקר הנוכחי מנסה לבחון את ההשפעות של הזרמים העמוקים של המחאה החברתית על היחסים בין החברה לצבא. הוא כלל 1,200 משתתפים שמילאו שאלון מקוון וראיונות עם 30 משתתפים, ששיתפו את דעתם על האולטימטום שהציגו חיילי המילואים לממשלת ישראל. מהממצאים עולה כי רוב מכריע של הישראלים אינם תומכים בשימוש שעשו חיילי המילואים באולטימטום; עם זאת, מיעוט ניכר/לא מבוטל תמך במעשה זה. בחינה מעמיקה של תהליכים חברתיים בישראל מציגה קונפליקט הולך וגובר בין המחנה הליברלי והמסורתי–שמרני שלה, המשפיע על חוסנה של החברה הישראלית ועלול מאוד לסכן את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

קישור למאמר

מטרת מאמר זה היא לחשוף את ההשפעה וההשלכות של "לוחמת מידע" במהלך מלחמות עכשוויות על המידע הדיגיטלי אותו אנו צורכים. קמפיינים של דיסאינפורמציה אינם נשק חדש בשדה הקרב, אך ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, כמו בינה מלאכותית (AI), תרמה לשינוי המהיר של נוף המידע הדיגיטלי. זה מהווה איום על עתיד המידע הדיגיטלי, מטשטש את הקווים בין מציאות לפנטזיה, וחושף בסופו של דבר את עומק הדיסאינפורמציה כתורם לפעולות פסיכולוגיות בזמנים אלו. מאמר זה יחקור את ההיסטוריה של דיסאינפורמציה במהלך סכסוכים מזוינים, יסקור ספרות עדכנית על דיסאינפורמציה וההשלכות, ינתח את מסעות הדיסאינפורמציה ששימשו במהלך הסכסוכים הנוכחיים בין רוסיה–אוקראינה וישראל–חמאס, וידגיש את החרפה ההומניטארית של נוף המידע הדיגיטלי המשתנה. 

קישור למאמר