חוסן ועמידות נפשיים – הזקן הישראלי מול האיומים על העורף האזרחי-לקחי מבצע "צוק איתן"

מבוא
בשנת 2007, בחודש אוגוסט, הוקם בישראל משרד ממשלתי חדש- המשרד לענייני גמלאים מן היחידים מסוגו בעולם, המשרד לענייני גמלאים. בהמשך שינה המשרד את שמו למשרד לאזרחים וותיקים ואחר כך למשרד לשיווין חברתי. משרד זה, שהוקם על ידי  השר רפי איתן ומחבר מאמר זה, שכיהן כמנכ"ל המייסד שלו, התעתד לעסוק בענייני הזקנה בישראל. בתחילת הדרך התחבטנו, השר ואנוכי, על אודות שמו של המשרד- האם נקרא לו המשרד לענייני זקנים, או שמא המונח העדיף יהיה קשישים ואולי וותיקים? בין שלל התגובות לשמות אלו בלטה התגובה הגורפת סביב הכינוי "קשיש"- ההתנגדות הייתה עזה וסבבה סביב הרעיון ,שזקנינו אינם בגדר קש אותו ניתן לשבור בנקל-הרי הזקנים רואים עצמם כבלתי שבירים-האומנם?
במאמר זה ברצוני להתמקד באספקט אחד הקשור בזקנה ושחוזר על עצמו. אספקט זה הוא התפיסה הרווחת  של הזקנים כיצורים שבריריים,חרדתיים ודיכאוניים שמצבים מסוימים ובראשם מצבי דחק, לחץ משבר ומצבי קיצון אחרים עלולים להביא לקריסתם(308-322(Ruth,Colleman,1996:. עמדה זו עולה בקנה אחד עם הסטיגמות לגבי זקנה בקרב האוכלוסייה ומעסיקה את מחקרי הזקנה  בנושא "אירועי חיים בעלי משמעות שלילית" והשלכותיהם על חייהם של קשישיםDenise,Wise,1991:400)). הציפייה הכללית היא שתסמינים נפשיים וחברתיים כמו חרדה ממוותFeife,Branscomb,1973:284)l), ודיכאון קליני(Riegel,1976:690), שינוי במעמד החברתי – בין היתר בשל פרישה ממקום עבודה, התאלמנות, בעיות רפואיות או למשל מה שמכונה "סינדרום הקן הריק"(Nowlin,Ramn.at :Rosin,1993:470) יחמירו במצבים של דחק, למשל במצב של מלחמה או פיגוע טרור. אירועי דחק כאלו נתפסים כזרזים של קריסתו הפוטנציאלית והסבירה של קשיש תחת מעמסות המציאות האובייקטיבית. אך האם הדבר נכון כאקסיומה? האם קשישים הינם יצורים שבריריים ש"אירועי חיים בעלי משמעות שלילית" יובילו אותם לקריסה מנטלית בתדירות גבוהה יותר משל אוכלוסיות צעירות יותר?
אבקש  לבחון להלן את השפעותיו של "אירוע חיים בעל משמעות שלילית" ספציפי, מבצע "צוק איתן", ודרכו לנסות ולערער על תקפותה של האקסיומה הזו. אבקש להציג פרספקטיבה חדשה ורעננה יותר, לגבי האופן שבו זקני ישראל מגיבים למצבי דחק.
המאמר יתבסס על נתונים שעלו מתוך מחקר, שיוצג בהמשך, שבדק חוסן חברתי, כלכלי, פוליטי, נפשי וארגוני של החברה הישראלית באזור הנגב המערבי,במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו. מבצע "צוק איתן" נערך על ידי צה"ל בקיץ 2014,ברצועת עזה, וכוון כנגד תשתיות ארגון הטרור חמאס. המבצע החל ב-8 ביולי והסתים עם חתימת הסכם הפסקת אש, ב-26 באוגוסט. מבצע זה הוגדר כמצב מלחמה, שלעניינינו מהווה מצב דחק קיצוני בכל קנה מידה. במבצע "צוק איתן" הותקפה, בשני צידי המתרס, "חזית העורף האזרחי" (home front). המחקר בדק את חוסן האוכלוסייה, בגילאים שונים, בצד הישראלי, בלבד.  בתוך האוכלוסייה הנבדקת ,נבדקו גם בני 65 ומעלה,כאוכלוסיה המייצגת את גיל הזקנה בישראל, שהינו ,באופן רשמי על פי הגדרת החוק הישראלי גיל כרונולוגי החל מגיל 62 לאישה הישראלית ו67,לגבר הישראלי. תשובותיהם שימשו מדגם מייצג למידת החוסן שהציגו הקשישים הנבדקים ומשמשות "תמונת ראי" נאמנה לרמת החוסן של אוכלוסיית הקשישים, בישראל כולה, בקטגוריות השונות,כפי שאציג במאמר המתייחס למכלול הזקנים הנבדקים מגיל 65 ומעלה מחד ומאידך אינו מתייחס לשאר הגילאים אלא רק למטרות השוואה למצבם של הזקנים הישראלים(מספרם בתוך המחקר היה 200 איש מיישובי עוטף עזה,אשדוד,אשקלון ויישובי הנגב המערבי).
המאמר ייפתח בתיאור מתומצת של מבצע "צוק איתן", ימשיך לתיאור קצר של המחקר עליו התבסס הכותב וממצאיו העיקריים והרלוונטיים, וימשיך לדיון, מסקנות והמלצות בנוגע לאפשרויות שימוש ביכולות בני ה"גיל השלישי" לטובת חיזוק יציבותה ,חסינותה ועמידותה של האוכלוסייה אל מול איומים עליה, חיצוניים ופנימיים, מכל סוג.