בימים אלו שבה מדינת ישראל נערכת לתרחישי קיצון בנושא רעידות אדמה ובמקביל עוסקת , בכל הרמות, כולל זו המשפטית , בפינוי מיכל האמוניה בחיפה, מחשש לאסון בקנה מידה שלא יתואר, כל זאת תוך פיתוח ה"חץ" ומערכות כ"קלע דוד" ו"שרביט קסמים" , אין ספק שחלה התקדמות דרמטית בתפישת מעמד העורף האזרחי במצבי חרום בישראל.
הנושא מקבל זווית מיוחדת, כשאנו בוחנים את אי ההתייחסות אליו, לאורך שנים רבות ומוצאים שאחת מנקודות הציון , על ציר הזמן, של חיזוק הדוקטרינה ההתקפית על חשבון זו הגנתית וכתוצאת לוואי מכך, הזנחת מיגון והכנת העורף האזרחי הישראלי לחרום, הייתה מלחמת ששת הימים.
דווקא ההצלחה הכבירה , תוך חיסול באיום האווירי, הביאו לחיזוק אלו הגורסים "המתקפה תחילה" או "התקפת מנע " או "מלחמה מקדימה " והמשמעות הייתה שעד 1991 ישראל התנהגה כאילו העורף האזרחי אינו מאוים מחד ומאידך גם לא נערכה כיאות למצבי חרום וקיצון כרעידת אדמה , סופות שלגים , שינויי מזג אוויר קיצוניים, אירועי חומרים מסוכנים (חומ"ס).
מספיק לעיין בביבליוגרפיה יסודית , שערך גרונדמן על ביטחון ומלחמות ישראל , בשביל לבדוק שאין לו מאמר אחד או מחקר אחד לרפואה , שידונו בנושא העורף האזרחי הישראלי המפוארות במלחמותינו. מספיק לקרוא את זיכרונות משה דיין ולמצוא ציטוט האומר דרשני :"…..אני צריך לנקות את השולחן מעניינים המונעים אותי מלעסוק במערב….בענייני הג"א שיעסוק ראש הג"א…." ולקינוח כשקוראים את חליפת המכתבים בין מנכ"ל משרד הביטחון , אז שמעון פרס (1954) ומויאל, מנכ"ל משרד הפנים, שבה הם דנים על נושאי "למי האחריות להגנה האזרחית? "לצבא או למשרד הפנים" ושניהם אינם רוצים באחריות רק אז מבינים מדוע "מצב הג"א בכי רע" , אז ומדוע מצאנו עצמנו לימים עם ניילונים ודליים בחדרים אטומים מול 39 סקאדים עיראקיים.(במכתבו מציע פרס את תקציב הג"א והרכבו האנושי כולו להעברה לאחריות משרד הפנים וזה לעומתו מבקש להשאיר את המתנה במשרד הביטחון).
במלחמת ששת הימים האירועים שבם היה מעורב העורף היו מועטים בה בשעה שהחרדה הייתה עצומה. בן גוריון מתבטא בסגנון אפוקליפטי של ממש וכך גם אחרים לאורך השנים ועד תקופת ההמתנה למלחמה, בחודש מאי, 1967:"ערי ישראל חשופות להחריד תוך דקות יכולות מדינות ערב להגיע לירושלים ותל אביב….אומה קטנה כשלנו לא תעמוד בהפצצות הקשות…" וכאן נשאלת השאלה ,אם כך אז מדוע ההכנות למלחמה בתחום האזרחי נעשו אך ורק בחודשיים האחרונים לפני המלחמה? מדוע איש לא טרח למלא כלשונו את חוק הג"א 1951 שאומר בין השאר שלכל אזרח חייב להיות מקום מגן ומסתור של בטון מזוין-הרי הוקמו קירות שקי חול ונחפרו מאות ק"מ של שוחות לאזרחים במלחמה –כלומר איש לא ביצע את הוראות החוק. מדהים לחשוב באנאלוגיה לימינו שעדיין חוק הג"א שריר וקיים כשהג"א כבר לא קימת ורח"ל ופקע"ר קיימים בשטח-האין זה מצב מוזר? האם מלחמת ששת הימים חוזרת וההתקפה גוברת על ההגנה?
בשום אופן אל לנו לנוח על לקחי ההיסטוריה ככלל ומלחמת ששת הימים בפרט ולהתעלם מצרכים מידיים של החברה הישראלית בנושא ה "חינוך הערכות לחרום" , עכשיו בזמן שיגרה וגם בזמן חירום ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה , שהעורף האזרחי יפגע וראוי שבביטוי " והייתם לעם קשה עורף" יהפוך ממנטרה תנכ"ית (שבמלחמת ששת הימים מומשה על ידי התקפה שמשמידה את האיום על העורף האזרחי) למציאות יומיומית שוב אנחנו מחונכים לערכים לשעת חרום וטוב ויפה שעה אחת קודם !
תפריט
Webtopus בניית אתרים